אל המעיין - בא יחפן, יחפן קטן

אז איפה אנחנו עכשיו, בעצם?

מצאנו את עצמנו, בסופו של סיבוב, בכפר מיניאטורי שעיקרו מורכב מקהילה קטנה שהתקבצה על שטח של אדם מיוחד אחד. (על המקום ועל האיש עוד יסופר, תהיו בטוחים).

הבתים והחדרים כולם בנויים מחומרים טבעיים וממוחזרים והשטח כולו פורח ומלא עשבי בר, עצי פרי, בריכת מי גשם וגינות ירק.

מה שנקרא, מים פורטה

כיאה למקום מהסוג הזה, שהוא כולו יצירת פאר לא-מתחנפת, מערכת המים מחוברת לבאר עמוק בתוך הקרקע והמים שנשאבים ממנה עשירים היטב במינרלים כמו ברזל, מנגן, חברים טובים נוספים ו…גופרית, שנותנת למים את ריחה המשכר.

מים צלולים עדיף

אנחנו, שבאים מהאסכולה של המים הצלולים, קיבלנו אפשרות נוספת כדי שלא נתייבש מחמת ההימנעות ונשלחו לנק' קסומה, אי-שם בצד דרך דרום-פורטוגלית מהפנטת ביופיה, שבה מי קריסטל טובים זורמים להם בשפע.

מים. התרגלנו לסטנדרטים נמוכים של התפלה-פלסטיק-מסננים ישנים-אבנית-פלואוריד, ופתאום – כל הטוב הזה, ואוו. חזרנו הביתה מרוצים עד הגג עם אתנחתא קומית קלה בדרך, שעליה יסופר בפוסט הבא. בכל זאת, נתן למים את כבודם.

אהבתם? נהניתם? שתפו, שתפו:

פייסבוק
אימייל
וואטסאפ

פוסטים אחרונים

יחפנים במסיבת חצר

יחפנים הוא המקום שבו הסיפור שלנו פוגש את העולם. שיר-הלל לחיים פשוטים של יצירה והרפתקאות. דרך של שפע והגשמה ברי-קיימא.

מוזמנים להצטרף למסע.

עקבו אחרינו גם במייל

סגירת תפריט